יום חמישי, 12 בפברואר 1970... באותו יום הזהיר השירות המטאורולוגי את האזרחים מפני גל קור חסר תקדים, אך מאות עובדי משמרות בוקר היו בדרכם למפעל הפלדה באבו זעבל, והחליפו שיחות על הגבורה האחרונה שהשיג המצרי. צבא בחזית במהלך קרבות מלחמת ההתשה הם גם היו עסוקים על תוכניותיהם לבלות את עיד אל-אדחא, שיבוא בעוד 4 ימים, ועל שמחתם בחלוקת "מענק עיד". סיום המשמרת הגיעו העובדים למפעל וכל אחד מהם לבש "סרבל" כחול ופנה לכיוון הסדנאות והמחלקות בשמונה ורבע נשמעו קולותיהם של שני מטוסי הפנטום הישראלים המפעל... ולפני שהעובדים הספיקו להתעורר מההלם, שני טילים ומספר רב של פצצות נפאלם נפלו על ראשם תוך שניות, בנייני המפעל קרסו, להבות עלו, שטף דם נשפך מטה וגופה. חלקים היו מפוזרים בכל מקום אולי כמה אנשים מאמינים שחלפו 50 שנה מאז התאונה, מה שגרם לה לשכוח... אבל האמת היא שהסצנה הטרגית הזו תישאר טבועה במוחם של מי שחיו אותה. פרטים לילדיהם ולנכדיהם...דם הקדושים הוא זכות נצחית שמסרבת להישכח.
מגזין תמונות שבועי וחדשות, העורך הראשי, ג'עפר אל-ח'בורי
